נדחתה תביעה ברשלנות רפואית כנגד ביה"ח הדסה בגין לידת ילדה עם נכות קשה

פ ס ק - ד י ן

לפני תביעה המייחסת רשלנות רפואית לבית החולים "הדסה", בגין אי טיפול הולם בתובעת 2 בשנת 1986, עת היתה בהיריון, עובר ללידת תובעת 1, לאחר שהתלוננה על חוסר תחושה של תנועות העובר, על רקע ממצא של ריבוי מי שפיר. לטענת התובעים, כתוצאה מרשלנות הנתבעת בטיפול שניתן לה, נולדה התובעת 1 עם נכות קשה ביותר.

הרקע העובדתי

1.         במהלך הריונה (השני), ביצעה תובעת 2 (להלן: " האם") ביום 17.4.86 בדיקת אולטרסאונד שגרתית בה נצפה ריבוי מי שפיר. היא הופנתה למעקב והשגחה במרפאת הנתבעת (להלן: " הדסה"). שם הנחו אותה כי עליה להגיע לביקורת אחת לכמה זמן לשם ניטור העובר והשגחה על התפתחות ההיריון.

ביום 16.6.86 פנתה האם למרפאה בהדסה, והתלוננה על חוסר תחושה של תנועות העובר. (לעניין השאלה באיזה שבוע של ההיריון היתה האם - ראו להלן).

בבדיקה, לאחר שהמוניטור היה ריאקטיבי ונמצא כי הוריאביליות נמוכה, היא הופנתה על ידי צוות המרפאה לחדר מיון יולדות של הדסה שם איששו את התלונות.

לאור תלונותיה של האם ולאור הממצאים, הוחלט לאשפזה במחלקת נשים בהדסה, ולמעשה היא נשארה באשפוז במהלך השבועיים שלאחר מכן, קרי: עד ליום 1.7.86, הוא השבוע ה-38 להריונה (לגירסתה) (להלן: "תקופת האשפוז").

בתקופת האשפוז בוצעו מספר לא מבוטל של בדיקות מוניטור אשר חלקם היו ריאקטיביים. הוירבליות היתה נמוכה. בתקופת האשפוז התלוננה, לדבריה, כי אין היא מרגישה את תנועות העובר.

יום למחרת אשפוזה, בוצעה לאם בדיקת אולטרסאונד (להלן: US) אשר העלתה כי גודל העובר אינו מתאים לשבוע 36 אלא לשבוע 34. לטענתה על פי כרטיס טיפת חלב גודל העובר היה תקין עד לתקופת האשפוז.

לבד מבדיקת US זו, לא בוצעה לטענתה, עוד בדיקת US נוספת בתקופת האשפוז בהדסה.

לטענת התובעת, הדסה לא שמרה את תדפיסי המוניטורים, ואין בנמצא כל תיעוד היכול ללמד על מצב העובר בעת הניטור. כל אשר קיים הוא סיכום של הצוות הרפואי של הדסה ביחס לאותם מוניטורים ומהם עולה, כי המוניטורים ריאקטיביים.

ביום 1.7.86, בשבוע ה-38 להריונה, שוחררה לביתה. בשבועיים שלאחר מכן, היתה האם במעקב של הדסה וביצעה מספר ניטורים, אך הדסה לא שמרה על המסמכים והתיעוד הרפואי של תקופה זו.

ביום 22.7.86, בשבוע ה-40 להריונה, ילדה תובעת 2 את תובעת 1 (להלן: " הבת") בהדסה.

על פי התיעוד הרפואי של הדסה לא היתה כל בעיה בלידה, הלידה היתה רגילה, ציוני האפגר היו תקינים, ומשקלה של היילודה בלידה היה 2420 גרם.

בשני מסמכים של הדסה נרשם, כי נמצאו מים מקוניאליים. כן נרשם שם, כי חבל הטבור היה כרוך סביב הבת (התינוקת) 3 פעמים כאשר לא מצוין היכן, ועל כן, ככל הנראה, הכוונה לצוואר.

בשבועות ובחודשים הראשונים לחייה, אובחנה הבת כסובלת מאיחור התפתחותי. הבת הופנתה למכון הירושלמי להתפתחות הילד. בהמשך הועברה לגן טיפולי ולאחר מכן למסגרות החינוך המיוחד. שנים לאחר מכן, ביום 25.10.2000 בוצעה לתובעת 1 בדיקת MRI אשר פוענחה ע"י פרופ' גומורי, רופא בכיר מהדסה ומהידועים בתחומו, ונאמר בה כדלהלן:

"נפח חומר לבן ירוד עם מוקדי הארכת זמני הרפיה. יכול להתאים לנזק היפוקסי איסקמי סב לידתי ישן, אבחנה מבדלת תהליך ניווני פעיל".

כיום סובלת הבת מפיגור שכלי, קשיים מוטוריים, אפילפסיה והפרעות פסיכיאטריות.